אז מה הסיפור של מותק?

זו לא עוד קריאה להתאהב בעצמך או לקבל את עצמך - זו הזמנה לפגוש את עצמך מחדש, דרך עיניים אחרות לגמרי.

הדמויות של מותק הן מהפכה צבעונית ומלאת חיים. אישה במידה גדולה רוקדת בקלילות שלא דמיינת שאפשרית. אחרת מתמתחת בגמישות מפתיעה. ועוד אחת פשוט פוסעת, אבל בכזה בטחון! בעוצמה בלתי מוסתרת. כל אחת מהן מציגה הוויה שאולי מעולם לא העזת לדמיין - של נשים שחיות את החיים במלואם, ללא התנצלות וללא מגבלות.

כשאת פוגשת את הדמויות האלה בפעם הראשונה, משהו קטן בך מתעורר. אולי הפתעה, אולי אפילו רוגז. כי את ניצבת מול אפשרות שהחברה ניסתה להסתיר ממך, להכחיש את קיומה לגמרי:
שאפשר להיות מאושרת, פעילה, ומלאת חיים - בכל גודל וצורה.

מותק לא מנסה לשכנע אותך לאהוב את עצמך עכשיו ומיד. במקום זאת, היא מזמינה אותך להתבונן בדמויות האלה. להרגיש את ההפתעה, את הסקרנות, אולי אפילו את הקנאה הקטנה. ודרך ההתבוננות הזאת, לאט לאט, משהו משתנה גם בך.

זה לא קורה ביום אחד. יש ימים שבהם המראה עדיין מחזירה לך ביקורת. אבל בכל פעם שאת רואה את הדמויות של מותק - מתמתחות, מזנקות, מרקדות - משהו קטן בך מתחיל להאמין שגם את יכולה. שגם לך מגיע. ככה, בדיוק כמו שאת ברגע הזה.

מותק היא לא רק מותג - היא תנועה של שינוי תפיסתי. היא מציעה דרך חדשה לחשוב על הגוף, על יופי, על ערך עצמי. דרך שמתחילה בהתבוננות, ממשיכה בהערכה, ומסתיימת בשינוי אמיתי - לא של הגוף, אלא של הלב.

זה לא פשוט, אנחנו יודעות. הקולות הביקורתיים - מבחוץ ומבפנים - לא נעלמים בן רגע. אבל מותק מניחה סביבך תזכורת יומיומית - על הקיר, על כוס הקפה של הבוקר, על התיק או המחברת - שיש דרך אחרת. שאפשר וכדאי לראות את עצמך אחרת. שמגיע לך החופש הזה מכאב וצער.

מותק לא מבטיחה שינוי קסם. היא מציעה משהו הרבה יותר עמוק: את ההזדמנות לראות את עצמך דרך עיניים חדשות. להרגיש, אולי בפעם הראשונה, שהגוף שלך הוא לא אויב שצריך לנצח. שהוא פשוט חלק ממך - חלק שראוי לאהבה, לכבוד, ולחגיגה.

כי בסופו של דבר, כשאת מסתכלת על הדמויות של מותק ומרגישה חיוך קטן עולה על פנייך, את מגלה משהו חשוב: את לא לבד במסע הזה. ויחד, אנחנו יכולות ליצור עולם שבו כל אחת מאיתנו היא באמת מותק - בדיוק כמו שהיא.