עבורי, ספל אמייל הוא בבחינת מכונת זמן זעירה. 
סבתא שלי, מרים בשן לבית הייליג, היתה שותה בספלי האמייל שלה נוזל שנטען שהוא תה, אבל היה לו ריח של משהו אדמתי, מכושף ומסתורי. 
אני זוכרת איך פעם גנבתי שלוק, ומיד פלטתי אותו בסילון. התה של סבתא היה חריף ומרושע כמו תרופה. ברבות הימים למדתי להכיר את הנוזל המסתורי ההוא - ליקר הונגרי, שאכן הוכרז כתרופה לכאבי בטן - למרות שלדעתי הוא ריפא בעיקר את מכאובי הלב של סבתא.
ספלים שהזדקנו לא נזרקו לעולם, אלא הפכו לעציצים שהכילו ייחורים או קקטוסים קטנים, וניצבו בשורה על אדן חלון המטבח.

סבתא שלי היתה אישה אמיצה. היא שרדה את השואה, הצילה גם את אמא שלה ואת דודתה, עלתה לישראל בספינת מעפילים ועבדה כמנקה בבית חולים עד שרכשה את השפה. 
היא התפתחה מקצועית ואישית, ובבוא העת היתה חלק מצוות הנשים שהקים בחיפה את המעון הראשון לנשים מוכות בישראל. 
סבתא שלי היתה אייקון נשי מהמם, וסדרת האמייל שלי - לכבודה.

לשמחתי, מנהלת החנות במוזיאון רמת גן זיהתה את הייחוד במוצר הזה וחלק מהמהדורה המוגבלת הזו נמכרת בחנות המוזיאון.

רוצה אחד מהם? קחי אותו מהר, כי הם נחטפים - וזו מהדורה מאוד מוגבלת.

על ספלי האמייל מוצגות הדמויות האהובות של מותק, נשים בתנועה, חופשיות מכבלי המבט החיצוני. והעיקר, על כל ספל מצפה ציור מקורי שיזכיר לך כבר עם הקפה הראשון של הבוקר כמה את נהדרת בדיוק כפי שאת.

פרטים נוספים:

מתאים לשתייה קרה או חמה.
חומרים: אמייל ופלדת פחמן (קשוח כמו סבתא שלי).
מידות: 7*8.5 ס"מ.
תכולה: 250 מ"ל.
לא מתאים למדיח כלים.
לא מתאים לחימום במיקרוגל.